נושא הבלוג

קצת קשה לדחוס יותר מ- 25 שנות ניסיון של תיב"ם מכני תלת ממדי והדפסה תלת ממדית לתוך בלוג אחד. אבל, זה כייף לנסות.
הבלוג מיועד למקצוענים ולחובבים ב 3D CAD וב 3D Printing למי שרוצה ללמוד ולהבין יותר על הטכנולוגיה ועל החידושים בתחום. אשמח לתגובות ולשיתוף.

יום חמישי, 24 ביוני 2010

מי צריך היסטוריה? עשור חדש אופנות ישנות.


על האופנה החדשה במערכות תכנון מכניות ועל הקשר בין הכרזות בומבסטיות לקצב המכירות.

השנה מסתמנת כשנה בה החברות מתחילות לרענן את המלתחה ולהציג טכנולוגיה חדשה, או יותר נכון - מחודשת, לקראת העשור החדש.
סדר ההופעה של ההכרזות על "הדבר הבא" בתכנון סוליד פרמטרי, לא מלמד בהכרח על איכות וחדשנות אלא, יותר על רמת הלחץ אצל כל אחד מהספקים. כלומר, הראשון להכריז שבידו הידע והחכמה הבלעדיים על איך וכיצד צריכה להראות מערכת תכנון תלת מימדית, הוא כנראה גם זה שמצבו בשוק העגום ביותר.




הראשונים להכריז על הגל החדש של מערכות תכנון פרמטריות ללא תלות בהיסטוריה היו SpaceClaim. הרעיון איננו חדש. האמת היא שכבר בשנות ה 80, כאשר  PTC הפכה את טכנולוגית הסוליד הפרמטרית המבוססת היסטוריה למנצחת בעולם התכנון המכני התלת מימדי, מיהרו כל שאר החברות להוסיף לכלים הוותיקים שהיו אז בשוק יכולות פרמטריות לצד כלי העריכה הבוליאנים הנפוצים. מאוחר יותר הופיעה IronCad שהקדימה את SpaceClaim בדיוק בעשר שנים ואליהם נחזור אחר כך.

בסיס הרעיון של התכנון הסוליד פרמטרי הוא שהערך של כל מידה או אילוץ שולט בגאומטרית המודל התלת מימדי כך ששינוי הערך ישנה את גאומטרית המודל בהתאם. כדי להקל על המתכנן ולפשט את תהליך התכנון, נוסף למודל "זכרון" של הסטורית התכנון ועל פיו מתבצע כל השינוי. ניקח לדוגמה קופסה מלאה ונחסיר ממנה חומר כדי לייצר עובי דופן אחיד של 2 מ"מ.  בתכנון מבוסס היסטוריה, בעת החסרת החומר, נוכל נתייחס לדפנות הקיימות כנקודת ייחוס ולדאוג שעובי הדופן ישמר תמיד (למשל בפקודת Shell) . אם במהלך התכנון נשנה את מידות הקופסה, עובי הדופן ישתנה כדי לשמור על הערך של 2 מ"מ. בתיכונן שאיננו מבוסס היסטוריה, לא ישמר כל קשר בין עובי הדופן למידות הקופסה.
בטעות, נוטים רבים ליחס את ההיסטוריה רק ל"עץ" או ה Feature Manager כפי שהוא מכונה ב SolidWorks . אומנם עץ ההיסטוריה הוא אחד החידושים הבולטים שהביאה סולידוורקס לשוק עם השקת התוכנה בשנת 95. ה Feature Manager, שאומץ במהרה על ידי כל התוכנות, נולד כדי להקל על המתכנן לעקוב ולשלוט בהיסטורית הבניה של המודל והיה המפתח בהפיכת הטכנולוגיה של תכנון פרמטרי מבוסס היסטוריה לקלה לשימוש ונפוצה כפי שהיא היום. אבל, בתכנון מבוסס היסטוריה יש משמעות לסדר הבניה, אילוצים וסדר הופעת המידות גם כאשר הדברים אינם מקבלים ייצוג ב"עץ"
ההצלחה הגדולה של התכנון הפרמטרי הבליטה גם את החיסרון הענק הבא, כאשר מעבירם מידע בין תוכנות סוליד פרמטריות שונות, מאבדים את כל הפרמטריות ואיתה גם את ההיסטוריה. מהרגע שמתכננים התרגלו לעבוד במערכות פרמטריות עם יכולות לשמור על כוונת המתכנן (וזאת בדיוק המשמעות של ה"היסטוריה"), אבדן היכולות הללו בעת מעבר מתוכנה לתוכנה הפך לבלתי נסבל. חסרון נוסף: כדי לשקף את כוונת המתכנן, חייב המשתמש בתוכנה פרמטרית לרכוש ידע והדרכה מתאימה שתאפשר לו לבנות נכון ובצורה שתביא בחשבון את התפתחות המודל. כפי שאמר זאת פעם גיל, איש תמיכה יקר שעבד איתי ובבוקר אחד הקפיץ את ה"אופן ספייס" כאשר שאג על לקוח בטלפון "זה שיש לך תוכנה, זה לא אומר שאתה יכול להפסיק לחשוב".
יש לא מעט המאשימים את סולידוורקס ואת הבאות בעקבותיה בעודף של קלות שימוש. כאשר התוכנה כל כך קלה ופשוטה למראה  פתאום מתכנן הוא מלך, וללא הדרכה  וחינוך מתאימים, אנשים מייצרים מודלים עם היסטורית תכנון נוראית שפוגעת בביצועים וביכולות השינוי ולוקחת טכנולוגיה נהדרת למקומות פחות טובים והופכת אותה למכשול.
יש כאן בהחלט מקום להתקדמות ופיתוחים חדשניים בעולם התיב"ם אבל, האם ההכרזות האחרונות הן אמיתיות או שהן שחזור של טכנולוגיות ישנות שסדר הופעתם הוא הפוך ממצב התוכנה בשוק כלומר, ככל שהתוכנה פחות נפוצה ויותר זניחה, כך מועד הכרזה על ה"מהפכה" יהיה מוקדם יותר.

נתחיל ב SpaceClaim - הראשונים להכריז על עידן חדש וטכנולוגיות חדשות בתכנון תלת מימדי. יש כנות בטענה של החברה שהיא ניסתה לפתור בעיות קיימות. החברה הוקמה מאפס בשנת 1995 ובין מיסדיה היה גם מייק פיין האגדי, מאדריכלי ה Pro/E ומאוחר יותר, ממיסדי SolidWorks (תדבר עם מייק, אם יש לך אומץ, לחש לי פעם ג'ון הרשטיק, מנכ"ל סולידוורקס , כאשר התלוננתי שאין שכבות בשרטוט). כמערכת תכנון מלאה, SpaceClaim איננה יכולה להתחרות ביכולות שפותחו במשך עשור ויותר במערכות הוותיקות אבל, ככלי משלים היא יכולה לתת פתרון נחמד להעברת מידע ופישוט מודלים. אני מניח שבעוד כשנתיים, כאשר היכולות הייחודיות של SpaceClaim יהפכו לדבר שבשגרה בתוכנות האחרות, תמצא עצמה החברה בבעיה אמיתית. SpaceClaim הייתה הראשונה ב"גל החדש" חסר ההיסטוריה והיא אומנם גם הכי זניחה. עם ותק של 5 שנים בשוק, קשה לבוא אליה בטענות.

התוכנה הבא בתור דווקא איתנו כבר הרבה זמן, משנת 96. האם זה הדישדוש המתמשך של Solid edge בשוק התיב"ם שהביא אותם להיות הבאים בתור לקפוץ על העגלה? שלא לזכותם נזקוף את העובדה שללא כל כבוד מיהרו בסימנס להצהיר שהם הראשונים שבעולם שמציעים את המהפכה של אפשרות תכנון ללא היסטוריה. בסימנס בחרו לתת שם מפוצץ ליכולת הנ"ל - טכנולוגית סינקרונוס (synchronous) או בקצרה Solid edge ST וזה, להבדיל מהסולידאדג' הרגיל שהוא לא ST אבל, בעצם שניהם נמכרים יחד בתוך תוכנה אחת ולמתכנן יש את החופש להחליט על מה הוא עובד, חלק מהפקודות שונות, יש קורסים שונים לכל תוכנה, והן אפילו לא מדברות טוב אחת עם השניה, שינוי באחת הורס מה שעשיתה בשניה, אבל הקבצים הם אותם קבצים. מבולבלים? גם המשתמשים. אולי זו הסיבה ששנתיים אחרי הוצאתה והתוכנה עדין לא זוכה להצלחה ואהדה, גם לא אצל לקוחות סוליד אדג' ותיקים ומסורים (במיוחד לא אצלם).

אחרי סימנס, מיהרה אוטודסק להכריז גם היא על המהפכה. זה לא סוד שאוטודסק לא מצליחה במיוחד בתחום התיב"ם המכני. האוטודסק אינוונטור הופיע בשוק באיחור רב ומאז לא הצליח לתפוס את מקומו כמוביל אלה נמכר בעיקר כשדרוג ללקוחות האוטוקאד (וכאלה, חייבים להודות, יש מיליונים). ה Fusion Technology(כמו בסיסמס, גם כאן, המילה "טכנולוגיה" ליד שם המוצר מייצרת רושם שיש כאן מתכון סודי ובלעדי) אומנם עדין בשלבי בטא אבל, על פניו עושה רושם נחמד. אוטודסק ניסו לברוח מהמלכוד של סימנס על ידי שתי תוכנות נפרדות לגמרי ועם ממשק שונה היודעות לשתף מידע על אותו הקובץ. אבל שוב נשאלת השאלה, למה אנחנו צריכים שתי תוכנות בשביל לתכנן מודל אחד?

PTC, האימ אמא של התוכנות הסוליד פרמטריות מבוססות היסטוריה (באמת, הם היו הראשונים) אחראית ליציאה החדשה  ה Lightning או בשמו המלא "פרויקט הברק" - Project Lightning , ותודה לאל שהם חסכו מאיתנו את המילה "טכנולוגיה" .  כמו שאתם מנחשים, מדובר כמובן ב"טכנולוגיה" חדשה שאמורה לפתור לכם את כל בעיית קלות השימוש, ההיסטוריה שיתוף קבצים ובנית ההרכבות. בקיצור, את כל אותן בעיות ש PTC יצרו מלכתחילה כאשר הואילו להמציאו עבורינו את התוכנות הסוליד פרמטריות. הברק הנ"לאמור לצאת לקאת סוף השנה ובלינק המצורף ינסו לשכנע אותכם לעצור את הנשימה ולא לתכנן כלום עד נובמבר 2010.

בתחילת העשור הקודם, מירב הביקורת כלפי SolidWorks הייתה קשורה ליכולות לעבודה במשטחים. סולידוורקס התעקשה לפתח יכולות משטחים שישולבו בתוכנה ויישרו קו עם הגישה הפרמטרית ועם קלות השימוש של התוכנה. באותן שנים, אנשי סולידוורקס חזרו ואמרו שהם מעדיפים לפתח את היכולות כך שיתאימו לפילוסופיה של התוכנה מאשר לצאת מוקדם מידי עם כלים לא מספיק טובים רק כדי לומר "יש לנו". כיום, מאמצים SolidWorks גישה דומה כלפי תכנון ללא בהיסטוריה. כדי לפתור את הבעיה, אומרים בסולידוורקס, אין צורך לוותר על התכנון הפרמטרי ועל כוונת המתכנן. יש לתת לשפר את כלי התכנון ולהוסיף יכולות של ל"עריכה ישירה" למניפולציה מהירה של המודל. להזכירכם,  SolidWorks הייתה הראשונה לשלב יכולות לזיהוי פיצ'רים (בעקרון, מודל פרמטרי נבנה מסקיצות ופיצ'רים. הסקיצה היא מיתווה דו מימדי והפיצ'ר הוא הרכיב התלת מימדי שבנוי על פי הסקיצה) בתוכנת תיב"ם לצורך עריכה פרמטרית של מידע מיובא. כלים אלו בתוספת שיפור היכולות הקיימות היום בתוכנה לביצוע עריכה ישירה של מודל מכסים חלק גדול מהמעטפת של המתחרים תוך יתרון של שמירה על סביבת תכנון אחידה. חידוש נוסף ייחודי, היכולת להקפיא פיצ'רים בעץ מתוכנן לגרסה הבאה, sw2011 (גרסת ביטא ביולי). הקפאת הפיצ'רים מאפשרת המשך בניה ועדכון ללא תלות במה שהיה קודם. זו גישה מעניינת וחדשנית שעדין תשמור על המבנה הפרמטרי המסורתי ותאפשר תמיד עדכון וחזרה אחורה.

האם יתכן שהנושא של תוכנות ללא היסטוריה הוא בעצם פתרון לבעיה שלא ממש קיימת? בואו נחזור ל IronCad, ב 95 הם יצאו תחת השם 3D eye (אז של חברת Trispective ) עם מערכת תיב"ם מהפכנית. תוכנה סוליד -פרמטרית, ללא היסטוריה ועם יכולות עריכה ישירה למודל במחיר שערורייתי של 500$ בלבד. כחמש מאות דולר! IronCad עדין קיימת. המחיר הוכפל ב-10 מאז ומיישר קו עם שאר התכונות בתעשייה והסיבה שרובכם לא שמעתם עליה מעולם היא כנראה מכיוון שהמתכננים פשוט מעדיפים תכנון פרמטרי מבוסס היסטוריה!

אני מניח שיש מקום למוצרים משלימים המאפשרים לפשט מודל קיים במהירות לצרכי עבודה שונים כגון הכנה לסימולציה של אלמנטים סופיים. השוק לתוכנות כאלה הוא קטן ולהערכתי, תוך שנתיים, הנושא יכוסה במלואו על ידי כל תוכנות התיב"ם המובילות בשוק כעוד תכונה של התוכנה.


גל רז







יום רביעי, 16 ביוני 2010

הענן בדרך?

בעבר כתבתי על הטכנולוגיה העתידית של חברת SolidWorks ועל הגרסה המתוכננת אי שם בעתיד שתתבסס על מחשוב ענן. על הקשר בין סולידוורקס, מחשוב ענן ועולם המשחקים ניתן לקרוא כאן: http://displaystates.blogspot.com/2010/03/otoy.html
הסנונית הראשונה לטכנולוגית הענן החדשה והמסקרנת יוצאת לעולם מחר. OnLive משיקה מחר (רק בארה"ב) את שרות המשחקים שלה המבוסס מחשוב ענן. החל ממחר יוכלו תושבי ארה"ב לרכוש קונסולה מיניטורית ובקר משחקים, לחבר אותם לכל מחשב  PC , MAC או פשוט לטלוויזיה ולשחק מול הרשת (מה קורה עם לינוקס??).
להזכירכם, SolidWorks מתבססת על המתחרה של OnLive ,  חברת OTOY , שעל אף שמה , שמרמז כאילו הוחלט עליו בעת ביקור בחנות הסקס השכונתית, יש מאחורי OTOY שיתוף פעולה מענין עם חברה AMD ויצרנית הכרטיסים הגרפים ATI ששיכת לאחרונה.
ניתן להניח שהיציאה לשוק של OnLive תאיץ גם את OTOY ותיתן לנו בקרוב אפשרות לבחון את הטכנולוגיה הנ"ל.

גל



יום שישי, 14 במאי 2010

תיבם מכני עם מחשבי Apple


ינואר 2010, כנס SolidWorks השנתי באנהיים קליפורניה. האולם מלא באלפי משתמשים ומפיצים. על הבמה שולחן ועליו מוצב מחשב המוסתר תחת מפה. ג'ף ריי, מנכ"ל סולידוורקס, מכריז בהתרגשות על הדור הבא של התוכנה, לצורך ההדגמה הוא מסיר את המפה המסתירה את המחשב ולקהל המופתע מתגלה מחשב IMac של חברת אפל אשר מריץ את מערכת הפעלה Mac OSX!
במשך שנים יוחסו למחשבי אפל תכונות המתאימות נהדר לצרכי המעצבים הגרפים. הופעת מחשבי הפנטיום יחד עם חלונות ל 32 ביט, לפני כעשור וחצי, דחקה כמעט לגמרי את מחשבי אפל מתחום התיב"ם המכני, בעוד רובם המכריעה של הגרפיקאים המשיכו להריץ את הפוטושופ או האילוסטרטור על Apple ולא פזלו אפילו קצת לכיוונם של מחשבי ה PC הכעורים. נוצרה למק הילה של מחשבים המותאמים בעיקר לעריכת תמונה ולגרפיקה דו מימדית ופחות לתיב"ם. פה ושם היו פתרונות ל CAD על אפל. לאוטודסק הייתה תקופת מה גרסת אוטוקאד למק, קלאריס קאד ומיני קאד היו פתרונות דו מימד מקובלים  (וה"מיני קאד" עדין קיימת תחת השם "ווקטורוורקס").



בשנת 2005 הפתיעה אפל את עולם המחשוב בהכריזה על מעבר למחשבים מבוססים מעבדי אינטל. עד אז, מאמצע שנות התשעים, Apple השתמשה בפלטפורמה מבוססת מעבדי Power PC - פיתוח של IBM ומוטורולה. מעבדי ה Power PC בארכיטקטורת RISC תוכננו לתת יתרון גדול בביצועים על פני מעבדי הפנטיום הראשונים של אינטל שיצאו ב 93.  על אף הנחיתות הטכנית, הארכיטקטורה הפתוחה ניצחה והמעבדים של אינטל בשילוב חלונות של מקרוסופט הם אלו שהמשיכו את ההצלחה של מערכות הדוס וכבשו את השוק. עד ההגעה של חלונות, פתרונות תיב"ם תלת מימדיים מתקדמים הותאמו בעיקר למחשבי UNIX , קצת למקינטוש וכלום ל PC.  בסביבת המחשוב של UNIX, כמעט לכל יצרן מחשבים (סאן, סיליקון גרפיקס, דיגיטל, IBM, אינטגרף היו הבולטים בחבורה) הייתה מערכת הפעלה משלו. מחשבי היוניקס נקראו "תחנות עבודה" להבדיל ממחשבי ה PC (מחשב אישי) הזולים, פשוטים ונפוצים. יצרני התיב"ם נאלצו להתאים את התוכנה למספר גרסאת UNIX שונות. בגלל חוסר בסטנדרטים וספריות פיתוח, כל יצרן תוכנה יצר לעצמו ממשק משתמש שונה בסביבת יוניקס. נסו לחשוב על עבודה עם מחשב שבו כל תוכנה משתמשת בצירוף שונה של מקשים כדי לבצע פעולות בסיסיות כגון העתקה או שמירה, זה היה סיוט. בעוד מחשבי PC זולים הפכו להיות נפוצים בכל בית ובכל כיתה, נשמרה החומרה היקרה של מחשבי היוניקס רק לארגונים שיכלו להרשות לעצמם את ההשקעה האדירה ברכישת החומרה, התוכנות היקרות והכשרת כוח האדם לסביבה הפחות נוחה ומוכרת.
בשנת 93, החל ג'ון הרשטיק להניח את הייסודות לתוכנת סוליוורקס. ג'ון הימר על השילוב של מעבדי הפנטיום וחלונות כשילוב מנצח שיהווה את הפלטפורמה המתאימה לתיב"ם תלת מימדי. ההימורים לא היו זרים להרשטיק, בוגר MIT שעשה את הונו בהימורים בלאס ווגאס. תחת הנהגתו של הרשטיק, סולידוורקס נבנתה מהיום הראשון לסביבת חלונות בצורה שלא נראתה קודם לכן בתוכנות תיב"ם. הרעיון של ג'ון היה לייצר תוכנת תיב"ם שתתמיעה את החוקיות של הממשק בסביבת אופיס וכך תראה מוכרת מיד לכל משתמש וורד ואקסל. הנפיצות והנגישות של מחשבי PC הפכה אותם לבחירה קלה כפלטפורמה. ב 95 יצאה סולידוורקס לשוק והיתה התוכנה ה"סוליד פרמטרית" הראשונה לסביבת חלונות. אותם שנים ראשונות של מהפכה בעולם התיב"ם עם סולידוורקס, סוליד אדג' שהופיע קצת אחריה והאינוונוטר שכמעט ואחרה את הרכבת, היו גם השנים הרעות של Apple . המכירות ירדו, מערכת ההפעלה התישנה והתקשתה להתחרות. שיא השפל הגיעה ב 97 עת מקרוסופט, האויבת המושבעת בכבודה ובעצמה, הזרימה 150 מליון דולר לקופה המצומקת של אפל. בשנות התשעים, פיתוח מערכת תיב"ם חדשנית לפלטפורמת אפל נראה כצעד טפשי למדי.
על פניו, נראת כיום הבחירה במחשבי Apple כפלטפורמה לתיב"ם מכני כאידיאלית. החומרה במחשבי Apple בנויה עם דגש חזק להנדסה. חלקי CNC, פיזור חום ואוורור, מבנה מתכתי חזק, חומרים אקזותים בקיצור - טכנולוגיה שמהנדסי מכונות אוהבים. בגלל האורנטציה הגרפית, אפל שמיים דגש חזק על איכות המסכים והתצוגה הגרפית, מערכת ההפעלה של אפל חסכונית בזיכרון RAM בסדרי גודל לעומת חלונות - יתרון גדול בעת הרצת מערכות תיב"ם זוללות זיכרון, מערכת ההפעלה נחשבת ליציבה מאוד ובטוחה, קלה לאחזקה ונקייה מוירוסים. המערכת מגיעה עם יכולות גיבוי טובות והחלפת מחשב מתבצעת בקלילות ללא איבוד מידע או צורך בהתקנת כל תוכנות מחדש, היא לא סובלת מזליגת זיכרון ותוך שניות מרגע הדלקת המחשב היא זמינה לעבודה. סיבות אלו, כמו גם מערכת ההפעלה המבריקה, רכשו מספר רב של אוהדים בקרב משתמשי התיב"ם ולכן, השאלה "מתי תצא גרסת SolidWorks ל Apple ?" עולה כמעט בכל כנס של סולידוורקס. זה גם מסביר את הרחש שעבר בקהל עת חשף ג'ף ריי את מחשב ה IMac על הבמה. האם הגיעה הזמן? סולידוורקס על אפל, סוף סוף?  התשובה היא לא, לא ממש. מה שסולידוורקס עשו הוא להשתמש במחשב האפל כדי לתת
הצצה לדור הבא של המערכת שיצא מתי שהוא ...בעתיד. סולידוורקס דברו על מערכת בטכנולוגית "מחשוב ענן" שרצה על מספר פלטפורמות, כולל אפל. כלומר, לא ממש סולידוורקס למק. יותר סולידוורקס על ענן שרצה תחת Browser על מה שתרצו . התקינו מערכת הפעלה למיקרוגל בבית, והוא יריץ סולידוורקס בזמן שאתם מחממים פיתה.
המנהלים הבכירים בסולידוורקס נוהגים לספר שבבית יש להם מחשבי אפל. גם במשרדי החברה, במחלקת ה R&D מסתובבים המילה האחרונה מבית Apple אבל, גם עמדות של Wii , פלייסטישן ו XBox. לפני מספר שנים סיפר לנו ג'ון מקאלני, המנכ"ל הקודם של החברה, שהוא כל כך התלהב מהגרפיקה בדורות החדשים של פלטפורמות המשחקים, שהוא פיזר עמדות במחלקת הפיתוח והתעקש שהמפתחים ישחקו, יחושו את החוויה ויעבירו אותה הלאה לתוכנה שהם מפתחים. "יום אחד" הוא מספר, "הסתכלנו ימינה ושמאלה וגילינו שלא נשאר לנו ממי ללמוד. רצנו קדימה וכולם בתעשיה התחילו לחכות אותנו. כדי לקבל השראה ורעיונות חדשים, התחלנו להסתכל מה קורה בעולם של אפל ובתעשיית המשחקים וליבא רעיונות משם לעולם שלנו".
גם חברת סימנס פוזלת לכיוון ה MAC. החברה בחרה לא מזמן להשיק את תוכנת ה UG גם בגרסת OSX. לא מאמץ גדול בהתחשב בכך שהתוכנה קיימת מאז ומתמיד בגרסת UNIX (מערכת ההפעלה של אפל, ה Mac OSX, מבוססת על UNIX). ועדין,  ה NX על MAC רחוק מלהיות טבעי לסביבה הנ"ל או דומה לאיך שמערכות התיב"ם המודרניות רצות בסביבת חלונות וקשה להתיחס אליו כאל מערכת CAD ל MAC. עד כה, הצעד של סולידוורקס לכיוון משתמשי אפל היה הפיתוח של תוכנת הצפייה ה eDrawings  לסביבת ה Mac OSX (שנעשה עם מעורבות של חברת אפל עצמה) . פיתוח של גרסה מיוחדת של תוכנת התיב"ם שתרוץ באופן טבעי על  Mac OSX כנראה שלא יקרה לעולם. כששואלים את אנשי סולידוורקס על כך הם עונים תמיד את אותה התשובה - גודל השוק וכמות המהנדסים שהם משתמשי אפל לא מצדיק את העלויות בפיתוח מערכת יחודית (קצת הביצה והתרנגולת הייתי אומר).
למתעקשים להריץ מערכת תיב"ם שנכתבה לחלונות על החומרה של אפל פתוחות שתי אפשרויות. האחת היא פשוט להתקין חלונות על המחשב (בחוגים מסויימים זה נחשב לחילול הקודש ועלול להעיד על שפיותו של המתקין, יותר נכון, על חוסר שפיותו) ואז לאבד חלק מהייתרונות של המחשב, אבל להשאר עם העיצוב המרהיב או, להריץ את התוכנה בחלון של Windos בתוך ה Mac OSX (ראו לינק) ולשלם בביצועים עלובים.

על מנת שתחשב תוכנת CAD כל שהיא כתוכנה ל MAC , עליה להיות מפותחת מלכתחילה לסביבה זו, להתמעה בתוכה כמו כל תוכנה אחרת בסביבה זו ולא להראות כנטע זר.  שימו לב למראה של תוכנת  Firefox בגרסת ה MAC. התוכנה מיישרת קו עם סביבת ה MAC ונראת שונה לגמרי מסביבת החלונות.  אבל ההבדלים הם לא רק בממשק. תוכנות תיב"ם מודרניות בסביבת חלונות עושות שימוש במספר תכנונות המובנות בתוך מערכת ההפעלה. לדוגמא - OLE2 , היכולת להתמיעה חלק ממסמך בתוך מסמך של תוכנה אחרת ולקשר בינהן (למשל - מודל תלת מימדי בתוך וורד או טבלת אקסאל בתוך שרטוט). מתוכנה שנכתבה לסביבת ה MAC, אתה מצפה שתנצל את כל היכולות של מערכת ההפעלה ותביא איתה יתרונות בגלל תכנות יחודיות של המערכת.
אם נתעלם לרגע מסביבת ה"מחשוב ענן" הרי הסיכויים שנמצא בעתיד הקרוב תוכנות כדוגמת סולידוורקס או אינוונטור על מק, קרובים לאפס, והסיבות לכך הן:
  • יצרני התוכנה הקיימים לא רוצים את ה"כאב ראש " הכרוך בפיתוח ואחזוקה של פלטפורמה נוספת הרלוונטית כרגע לאחוז קטן מהמשתמשים.
  • הוצאות בפיתוח תוכנה תיב"ם חדשה כל כך גבוהות, שכל חברה חדשה שתנסה להתבסס רק על לקוחות MAC תתקשה לחיות. 
  • הדרישה לכרטיסי מסך יחודיים, עם תמיכת חומרה ב OPEN GL , כדי להריץ טוב CAD מכני פוסלת חלק גדול מליין המחשבים של Apple למשימה. בעוד שבסביבת ה PC , כל מה שנדרש הוא להחליף את כרטיס המסך לכרטיס מתאים יותר, Apple איננה מעודדת התערבות שכזו במחשביה.
  • מערכות התיב"ם המודרניות דורשות תמיכה ומקצועיות מצד המפיץ. זו אחת הסיבות שכדי שמערכת תיב"ם תימכר ותצליח, צריך שיהיה מאחוריה מפיץ אמין ומקצועי. רשת המפיצים הקיימת היום למערכות CAD מתמחה רובה בסביבת ה PC וזרה לסביבת ה MAC . להקים רשת חדשה שתתחרה במפיצים  הקיימים עם תוכנת תיב"ם חדשה זה כמעט בלתי אפשרי.  ב 20 השנים האחרונות זה קרה רק פעם אחת ואם חברת סולידוורקס לא הייתה קושרת עצמה לנסיקה של חלונות ב - 32 ביט , אני לא כל כך בטוח שהיא הייתה מצליחה.

גל רז

יום שני, 3 במאי 2010

לינוקס, לא לתיב"ם אבל מומלץ


יש כמובן עוד מערכות הפעלה ל PC חוץ מהחלונות. אבל, לצערי הסיכויים שאתם קוראים טור זה על מערכת שהיא לא חלונות הם קלושים. בכל זאת, רציתי לספר לכם על חג קטן שקורה פעמיים בשנה – השחרור של מהדורה חדשה של "אובונטו" – מערכת הפעלה ל PC ממשפת הלינוקס. קצת על לינוקס ניתן ללמוד כאן http://linux.org.il/whatis וגם כאן http://en.wikipedia.org/wiki/Linux .
image
ההפצה הנקראת אובונטו היא כמובן לא מערכת הלינוקס היחידה, בטח שלא הראשונה ויתכן שגם לא הטובה ביותר אבל, היא בהחלט הנפוצה ביותר. עם כל החיבה לרעיון הקוד הפתוח, החינמי והמפותח על ידי הקהילה עבור הקהילה, ההצלחה של אובונטו נובעת עדין מכסף, והרבה כסף שמגיעה ממיסד ההפצה  הלא הוא מארק שטלארד. מליונר דרום אפריקאי שתומך בפיתוח. 

אובונטו היא מערכת הפעלה חינמית שמגיעה עם חבילה שלמה של תוכנות אופיס בחינם. היא יודעת להריץ סרטים ולהשמיעה מוזיקה. היא בטוחה לגמרי ממזיקים כגון וירוסים או רוגלות. קל להתקין אותה, היא תומכת מצוין בעברית, יש לה אלפי תוכנות משלימות בחינם, יש לה תמיכה מצוינת בחינם על ידי קהילה גדולה של משתמשים ןהיא יציבה, בשלה וחסכונית מאוד במשאבים.
imageהשאלה היא מה יש לי לחפש בלינוקס? הרי אין שום אפשרות להריץ תוכנת CAD אמיתית על לינוקס. ותוכנת הצפייה הנפוצה eDrawings  שיודעת לרוץ על MAC , אפילו   WINE לא נתמכת ,  גם לא דרך אמולטור . תוכנות התיב"ם להפצות לינוקס הן עלובות , מיושנות ולא שוות את המאמץ  והגרוע מכל הוא שהכל בלינוקס (טוב, זה לא מדויק, אבל כמעט הכל) בחינם! עכשיו, במידה ולא שמתם לב, אני מתפרנס כבר עשור וחצי ממכירת תוכנות. החיבה שלי ללינוקס עוד תחשד כדומה לבעל תחנת דלק שרץ לרכוש מכונית חשמלית משי אגסי .
האמת היא שאני מאוד גאה להכריז שחמישית מהמחשבים אצלי בבית מריצים לינוקס שזה אומר, מחשב אחד בדיוק. המחשב הנ"ל עסוק כרגע בלהשתדרג (אני מקווה שבהצלחה) לגרסת ה" "Ubuntu החדשה ה 10.04. המחשב הוא PC ישן מסדרות הפנטיום הראשונות. הוא נרכש לפני כ 10 שנים בתקופה בה נולדה ביתי הראשונה. בעוד היא עוברת מזחילה להליכה ובהמשך לריצה, עשה המחשב את הדרך ההפוכה. בעית חומרה מסתורית השאירה אותו עם חלונות NT  עד שיום אחד, לפני כשלוש שנים הוא הרים ידיים וסרב להמשיך ולהתקדם הלאה מהמסך השחור עם הודעת השגיאה. היה זה דיסק  של לינוקס ללא התקנה שהציל אותי ואת המידע ואפשר לי לגבות את המחשב לפני פרמוט. המחשב סרב בעקשנות של פרד לכל נסיונות הפרמוט ולפיתויים לקבל להתקנה חדשה של מערכת חלונות. מה לא ניסיתי. התדרדרתי אפילו לחלונות 98 הבזוייה אבל ללא הועיל. רגע לפני שזרקתי אותו לפח התקנתי לינוקס והופ, המחשב קם לתחיה  .
מאז, החוויה שלי ממערכת ההפעלה "אובונטו" היא מאוד חיובית. ה"אובונטו" מביאה לשולחן העבודה משהוא צעיר ורענן. היא מסקרנת וכיף להשתמש בה. המחשב עם האובונטו משמש אותנו בעיקר לשמיעת מוזיקה, סרטים וגלישה. הוא מחובר למסך "37  ובהתחשב בגילו מתפקד בסדר.  הוא מתופעל על ידי כל בני הבית והם אדישים לגמרי לכך שהוא לא ווינדוס.  

התרומה של לינוקס ללקוחות חלונות
ההשוואה שרבים עושים בין לינוקס לחלונות או ל OSX של אפל היא שגויה בעיני. ללינוקס תפקיד משלה בעולם והוא לא בהכרח כתחרות מול חלונות.  אני מאמין שיש הרבה מקום בשוק לתוכנות ומערכות הפעלה חופשיות, בקוד פתוח וחינמיות. הייתי שמח עם היו פתרונות הדומים לסולידוורקס גם לסביבת לינוקס ומצידי, הם יכולים להיות חינם. עולם התיב"ם רק יכול להרוויח מכך בדיוק כפי שלדעתי מקרוסופט והלקוחות שלה רק מרוויחים מהקיום של לינוקס. קל להסביר למה הלקוחות נהנים. הם נהנים מכך שיש תחרות. הם נהנים מכך שזו איננה תחרות בין תאגידי ענק, מסוג אותם הקרבות שמאלצת להזרים תקציבי ענק לשיווק ולמכירות ומשאירות את שני הצדדים מדממים על חשבון הלקוחות. 
חברת כגון מיקרוסופט, מרוויחה מכך שקהילת הקוד הפתוח היא חופשיה וחסרת מחויבויות ולכן נכונה לנסות רעיונות וכיוונים חדשניים. מותר לה להעיז ומותר לה להכשל. עבור החברות, זה שדה התבוננות נהדר שממנו אפשר לגנוב רעיונות טובים ללא סיכון לתביעה. קהילת הקוד הפתוח תומכת בשיתף רעיונות וסולדת מהגנה על תוכנה באמצעות פטנטים ותביעות.  תוכנות הקוד הפתוח יכלות לרמז על טרנדים וכיוונים עתידיים . מחיר הרכישה האפסי נותן אפשרות נהדרת לחשוף יותר משתמשים לטכנולוגיה ובהמשך, להפוך אותם ללקוחות משלמים של תוכנה מסחרית. כאשר ללקוחות יש יותר אפשרויות לבחור בין תוכנות שונות והם אינם מרגישים כשבויים של חברה אחת או שתיים, הכעס שלהם כלפי החברה המסחרית יורד ונותן לאותה חברה יותר "שקט" ציבורי ופחות לחץ.
ההתנגדות הרבה שמעוררות מערכות הקוד הפתוח כגון לינוקס אצל לא מעט אנשים איננה מובנת לי כלל. מספיק שתקראו את חלק מהתגובות לכתבות על לינוקס או שתספרו בסביבתכם שאתם משתמשים בלינוקס כדי לקבל הערות "מבינות" על כך שאין כמו חלונות / מק.  המלצה שלי היא להפסיק להתיחס ללינוקס כמערכת הפעלה רק לפריקים או לאנרכיסטים אנטי מיקרוסופט.  תנו לה הזדמנות.  אתם למשל יכולים כמוני, לקחת מחשב ישן שכבר לא סוחב ולתת לו חיים חדשים עם לינוקס. כנראה שעדין תזדקקו בחיים האלה לחלונות אבל, אתם תהנו מסביבת העבודה החדשה עם חוקים משלה והרבה רעיונות מעניינים ויעילים. תחשבו על Windows כעל מכונית. למשל טויוטה קורולה. תדמינו שיש לכם אחת כזו וכבר שנים, כל חמש שנים אתם מחליפים אותה באחת חדשה יותר. היא אמינה והיא נפוצה, לכולם יש כזו. אתם יודעים היכן נמצא כל מנוף ושעון, איך לכוון את הכיסא ובאיזה צד נמצא מיכל הדלק. אתם מכירים את השגעונות שלה. יודעים שהמנוע מספק אבל גם, שאין טעם ללחוץ אותה בסיבובים. כנראה שהסיכויים שאצליח לשכנע אותכם לרוץ מחר לסוכנות ולהחליף אותה באלפא רומיאו (מכיסכם הפרטי, לא מליסינג) הם נמוכים. אבל בינינו, מי כאן היה מתנגד גם לאלפא רומיאו בחניה לנסיעות כיף מידי פעם?
אז תעשו לכם טובה ותפרגנו לעצמכם הפצת לינוקס נחמדה וגם אם לא הולך וגם אם אתם לא לגמרי מרוצים (זה קורה, אפילו ל IPHONE יש מתנגדים), אנא תזכרו ששיש הרבה אנשים שהשקיעו במערכת מאות שעות ללא תמורה רק כדי לקדם לעזור ולפתח את התחום וללא אותם אנשים, לא תהיה שום מניעה בעתיד למכור לכם את חלונות 10 (איך שלא יקראו לה), ב 15,000 דולר והרי בניגוד לאלפא רומיאו, הלינוקס לגמרי בחינם.
גל רז

יום שלישי, 16 במרץ 2010

OTOY בדרך

בשילוב כוחות של עם AMD הכריזה OTOY על היציאה הקרובה של שרתיים יעודיים להזרמת וידאו באיכות גבוהה. ההכרזה היא ירית הפתיחה לדור של מוצרים שאמורים לתת פתרונות מחשוב ענן לעולם משחקי המחשב, שידור וידאו HD וגם תיב"ם.
ההכרזה של OTOY מעניינת אותנו במיוחד בגלל החשיפה (ראו פוסט קודם) שהחברה הנ"ל היא העומדת מאחורי טכנולוגית מחשוב הענן  של הדור הבא של תוכנת Solidworks. אנו למדים ששיתוף הפעולה הארוך בין AMD (חברת ATI, שמתחלקת בשוק המאיצים הגרפים עם NVIDIA, נמצאת בבעלות AMD) מניב סוף סוף תוצאות.

הטכנולוגיה, שמהמרים שתשנה את עולם המשחקים, תאפשר גם הרצה של יישומי CAD זללני ביצועים, זיכרון ויכולות גרפיות,על מחשוב מרוחק כאשר המשתמש בתחנת הקצה נהנה מעוצמת מחשוב אדירה יחד עם יציבות ואמינות שאינם אפשריים היום. OTOY איננה השחקנית היחידה בתחום. למדנו שאוטודסק השקיעה לאחרונה ב OnLive שעדין נמצאת בשלב מוקדם מאוד.
עם הגב של יצרן השבבים AMD וטכנולוגית ה"פיוזן" של ATI, יחד עם יצרן השרתים Supermicro,  לא פלא שסולידוורקס הרגישה בטוחה לצרף את עצמה לחגיגה בצעד שנראה כמשמעותי ביותר מבחינת החברה מאז שהיא נרכשה ע"י דאסו סיסטמס לפני כ 13 שנים.  
גל רז 

יום שלישי, 2 במרץ 2010

שבע שמינייות* ( התבהרות חלקית)



(* בעולם התעופה, הכיסוי של השמיים על ידי עננים מתואר בחלקי שמונה כלומר, שמונה שמיניות - מכוסה עננים, שבע שמיניות -  רואים קצת שמיים מבין העננים)

מידע נוסף חסר לנו מאז ההכרזה של סולידוורקס על הטכנולוגיה העתידית של הדור הבא,  טכנולוגיה אשר תהיה מבוססת על מחשוב ענן. ההדגמה הלא מספקת שהייתה ב SolidWorks world רק השאירה הרבה שאלות פתוחות.  אבל, כנראה שכנס מפתחי המשחקים,  ה GDC שיפתח בשבוע הבא,  הוא המאיץ לשחרור שם החברה שעומדת מאחורי הטכנולוגיה שמאפשרת הרצת סולידוורקס על מחשב מרוחק ושידור התצוגה במהירות ובאיכות למחשב הלקוח. חברת הסטארטאפ (אפילו אתר עדין אין ) OTOY הודיעה שהיא זו שעבדה עם סולידוורקס בשלוש השנים האחרונות על פיתוח הטכנולוגיה.....
תחום המשחקים הוא בין המובילים בטכנולוגיה לשימוש ברשת כפלטפורמה להרצת משחקים בעלי דרישות גרפיקה מיפלצתיות. דרישות החומרה הגבוהות מהקונסולות השונות, הצורך לפתח משחקים לסוגי קונסולות שונות יחד עם העובדה שהיצרנים מפסידים כסף על כל קונסולה, בונים על הרווחים מרוכשי המשחקים ונאנקים תחת עול הפירטים, מייצר תמריץ למספר חברות להציעה פתרון שונה. חברות כמו GAIKAI , PlayCast ו OnLIVE מתחרות בינהן מי תהיה הראשונה שתצליח להביא את הטכנולוגיה לקהל ולשכנע את יצרני המשחקים
להשקיע בכיוון. כשהטכנולוגיה מתיימרת להשתמש במחשב מרוחק סופר חזק כדי להאיץ וידאו באיכות HD לכל תחנת קצה, חזקה או חלשה, לא פלא שייצרני בתיב"ם לוטשים עיניים לכיוון. ואולי, במקום להתמודד עם ענקיות תחום המשחקים סוני ומקרוסופט, שכנרא יעבור זמן  רב עד שהן יסכימו לשתף פעולה עם טכנולגיה שלא פותחה אצלם, עדיף לחקנים בתחום לפלרטט עם יצרני התיב"ם. לא מזמן גילינו שאוטודסק השקיעה בחברת OnLive ובנוסף רכשה חברה ישראלית לפתרונות שמאפשרים עריכת שרטוטים דרך הרשת.  כעת, נשאר רק לגלות האם OTOY רק משתפת פעולה עם דאסו / סוליוורקס או, שהיא בדרך להבלע בתוך הקונצרן.
בהנחה שגרסת הענן של סולידוורקס ( SolidWorks V6 הוא השם החצי רשמי) נושאת את הגנים של OTOY, ננסה ללמוד על הפתרון של OTOY לעולם המשחקים כדי לנחש איך הוא יראה בעולם התיב"ם.
 ראלף גרבוסקי מפרסם היום ראיון עם ג'ולס אורבך,  מנכ"ל OTOY , מסתבר ש OTOY עובדים צמוד עם חברת השבבים AMD (הבעלים של יצרן כרטיסי המסך - ATI) על פיתוח המערכת. המגבלה הגדולה של הטכנולוגיה היא המרחק של הלקוח מהשרת שעליו רצה התוכנה. כדי לקבל שידור רציף, המרחק חייב להיות קטן מ 1,600 ק"מ, לא ממש בעיה בארצנו.
OTOY רומזים שלקראת אמצע החודש (מרץ) האתר שלהם יתחיל לפעול, מענין מה הם מתכננים.


גל רז

יום שלישי, 16 בפברואר 2010

אני, אופניים ותיב"ם

מכניקה שולטת, דרך הגלגלים.


לא, אני כלל לא מופתע מהחיבה שרוחשים מהנדסי מכונות לאופניים. זה ברור לי לגמרי, הרי האופניים נשארו כמעט לבד כנציג מובחר למכניקה טובה שעדין לא "התקלקלה" על ידי מהנדסי האלקטרוניקה והמחשבים. טוב, זה נכון שבשנים האחרונות יש פתאום התעניינות אלקטרונית בתחום. זה התחיל עם המחשבונים הקטנים לחישוב מהירות, מרחק וכו' , התקדם לאופניים בהינע עזר חשמלי ובשנה שעברה, אבוי לנו,  גם אופניים עם מערכת העברת הילוכים חשמלית. אבל עדין, מסורתית, במאה השנים האחרונות, התחום שייך לנו, אנשי המכניקה.
החיבור שלי לתחום הוא בעיקר לאופני הרים. בשנת 89, רכבתי על ה XR (אופנוע של הונדה, שני גלגלים ומנוע, 112 ק"ג וים של כייף) עם כסף בכיס לשלם ביטוח חובה, בדרך עברתי לרגע בחנות אופניים. מהחנות יצאתי בלי כסף לביטוח אבל עם אופני הרים. האופנוע ואני ניסינו בחודשים הבאים שלא לעלות יותר מידי על כבישים ציבוריים, עד שצברתי שוב את הסכום הגבוה שנדרש לתשלום הביטוח. כסטודנט להנדסה, אופני הסקוט הנפלאות בירוקות ושחור עם מסגרת הפלדה, חלקי האלומניום, ריתוכים, יציקות מוברקות, מנגנוני תמסורת וחלקי CNC בגימור אנודייז, סיפקו לי נופך מעשי ללימודים התאורטיים. כל התאוריה של פיזיקה, חלקי המכונות וחומרים, הכל התגלם באותם 12 קילו נפלאים.....






בתחרות סובב גליל, אחד המרוצים הראשונים שהתחרתי בהם, פגשתי באחד הדוכנים את אריה מיטלמן. אריה, רוכב ומאמן מלא ביוזמה וחזון, הקים אז במו ידיו מגזין לאופניים וקרא לו "אופניים". הצעתי לאריה לתרום כתבה למגזין בנושא חומרים ושיטות חיבור של מסגרות אופניים. להפתעתי הוא הסכים, וזמן קצר לאחר מכן התפרסמה הכתבה. כמה ימים לאחר הפרסום, טלפון מאריה מבשר לי שיש לו אופני הרים עבורי לשבוע כדי שאבחן אותם. באותה ההזדמנות, גם הוכרזתי כבוחן אופני ההרים של המגזין, הבוחן הראשון בישראל! בשש השנים הבאות, בחנתי, צילמתי וכתבתי על אופניי הרים עבור המגזין. באותם השנים היה לי העונג לרכב כמעט על כל זוג אופני הרים שהגיע לארץ, וגם לסקר את המעבר לשיכוך קדמי ולאחר מכן לשיכוך מלא, לעקוב אחר הכניסה של חומרים מתקדמים לשלדות, המעבר מפלדה לאלומיניום והכניסה של טיטניום ושל חומרים מורכבים. זה היה כיף.
בשנת 96, כאשר נכנסתי לעולם התכנון התלת מימדי עם ההשקה של SolidWorks, היה זה רק טבעי לחפש גם את הקשר לעולם של תכנון אופניים. התחלתי לחפש יצרני חלקים ואופניים שמשתמשים בתיב"ם תלת מימדי. מי שהיו ראשונים להשתמש באופני הרים כמקדם מכירות היו קאד קיי, מראשוני תוכנות הסוליד (לא פרמטרי) למחשבי PC, בפוסטר של החברה כיכבו אז אופני שיכוך מלא מהפכנים של חברת קליין.  גרי קליין החל לחקור את השימוש באלומניום לבנית אופניים עוד בשנות ה 70, בהיותו סטודנט ב MIT.  העבודה של קליין ואחרים, הביאה בסופו של דבר למעבר של התעשייה כולה מצינורות פלדה לאלומניום. הכניסה של החומרים החדשים לתחום, בעיקר של אלומיניום וחומרים מרוכבים, הביאה לצורך בכלי תכנון חכמים יותר. בפלדה המסורתית וגם בטיטניום, בגלל תכונות החומר והיחס בין המשקל לחוזק, מבנה מסבך מצינורות עגולים בקוטר לא גדול נותן תוצאות נהדרות. מבנה כזה, קל לתכנן בדו מימד וגם, בדיקת החוזק איננה קשה במיוחד. כדי להתגבר על יחס החוזק למשקל העדיף של פלדות לאופניים ( פלדת כרום מוליבדן בעיקר) עברו באלומיניום לצינורות בקוטר גדול יותר. החתך הגדול יחד עם המשקל הסגולי הנמוך פיצו על החסרונות של צינורות האלומניום ואפשרו בניה של מסגרות קלות יותר. הקוטר הגדול אפשר ולפעמים חייב פרופילים בצורות שונות ומעבר בין חתכים שונים לאורך הצינור. עבור מסגרת המורכבת מצינורות בעלי חתך משתנה, מודל דו מימדי  כבר איננו מספיק כדי למצוא את התכנון האופטימלי ויש צורך במודל CAD תלת מימדי. השימוש באנליזות ממוחשבות אפשר לבסוף למצות הרבה יותר טוב את החומר. מסגרות אלומניום החלו להיות שונות לחלוטין מיצרן ליצרן כאשר כל חברה משתמשת בשיטת עיבוד צורה שונה במקום בצינורות משוכים. בחומרים מרוכבים ,השינוי עם המעבר לתיב"ם תלת מימדי , היה עצום. מגוון המשתנים בבנית המסגרת מחומר מרוכב (שכבות, כיוון סיבים וכו') הצורות השונות ותהליכי הייצור, דרשו מקדמי בטיחות גבוהים בעבודה עם סיבי פחמן מה שביטל את יתרון המשקל של החומר. תכנון תלת מימדי קפדני איפשר לייצר תבניות מדויקות ששיפרו את תהליכי הייצור וגם, להשתמש בכלי אנליזה לשיפור ואופטימיזציה של התכנון וכך להקטנת מקדמי הבטיחות.

חברת מרין היא יצרן אופניים קטן השוכן סמוך למפקדה של יצרן כלי CAD גדול. כאשר אוטודסק עזרו למרין להתמיעה כלי תכנון מתקדמים בחברה, המהלך היה כל כך משמעותי עבורם שבתמורה אוטודסק קיבלה שטח פרסומת על הזרוע האחורית התחתונה של כל אופני מרין.
חברת TREK, אחד מיצרני האופניים המובילים, משתמשת בכלי תיב"ם כדי לתכנן את כל קווי האופניים שלה. דגם ה LeMond Triomphe היה הראשון שתוכנן כולו כמודל וירטואלי תוך שימוש בכלי סולידוורקס בסביבת התכנון, עיצוב, סימולציה ותעוד. אגב, לאחרונה נעלם השם Lemond מדגמי החברה. גרג למונד היה האמריקאי הראשון שזכה במרוץ האופניים הקשה בעולם, הטור דה פראנס. למונד זכה שלוש בפעמים במרוץ אבל מעולם לא הפך לכוכב בסדר גודל של לאנס אמסטרונג. אחרי שאמסטרונג זכה בפעם השביעית ברציפות בטור דה פרנס, השמיץ אותו למונד בתקשורת. ל TREK היה קשה לסבול את הפגיעה בכוכב הגדול שלהם ובתגובה היא הפסיקה את ההתקשרות עם למונד. כיום, הדגם המוביל של החברה הוא המדונה, הדגם עליו רוכב לאנס אמסטרונג. אמסטרונג ידוע בזכות השימוש הרב בטכנולוגיה, הדחיפה שהוא נותן לתעשייה סביבו וההבנה שלו בצורך הנ"ל. אמסטרונג מבלה זמן רב בבדיקות של תנוחות רכיבה וציוד במנהרת רוח. TREK, בנוסף לאנליזות החוזק, מבצעים גם סימולצית זרימה על האופניים כדי להקבל חתימת גרר מינימלית באופני הקרבון.
השימוש בתיב"ם באופני הרים, מתמקד גם בסימולציות דינמיות. תכנון החלק האחורי מספק הרבה מאוד עבודה למהנדסים והרבה שעות תיב"ם מתועלות לבדיקת אלטרנטיבות שונות. שיכוך אחורי באופניים מציב הרבה אתגרים בפני המתכנן. חוץ מהדרישה הידועה של משקל נמוך, יש לפתור עוד בעיות רבות שחלק האחורי שאיננו קשיח מוסיף. למשל, השקיעה של החלק האחורי לצורך שיכוך "גונבת" כוח ופוגעת בביצועים,  שינוי הגאומטריה התמידי מהווה בעיה וכך גם שינוי המתיחות בשרשרת ויש עוד ...  השימוש בכלי תיב"ם מתקדמים הביא את הטכנולוגיה לרמה מאוד גבוהה ואופני ההרים עם שיכוך מלא הפכו להיות הנפוצות ביותר בשטח. 
 אומנם ל Trek  יש היום מוכנים את כל ה templates כדי להתחיל מ Layout דו מימדי בסולדיוורקס אבל, מי שרוצה כניסה מהירה לתחום עם כל הפרמטרים הדו מימדיים זמינים יכול להעזר בBikeCad הנהדרת. התוכנה נותנת את כל הכלים לתכנון דו מימדי של כל סוגי האופניים, כולל תכנון הצביעה והמדבקות! . את התוצאה ניתן ליצא לתוכנה דו מימדית להמשך בניה. באתר ישנה גרסה חינמית שרצה על JAVA. משחק מאוד מהנה גם, אם אינכם מתכננים קרירה בתחום.






גל
________________________________________________

יום שני, 8 בפברואר 2010

 האם ה" 3D " יכול להיות גם תלת  מימדי?
רשמים מכנס סולידוורס באנהיים, חלק שני 

שנים של תכנון תלת מימדי ועדין, הכל שטוח. האשלייה התלת מימדית שמתקבלת מסיבוב מודל על מסך המחשב או ממבט איזומטרי היא עדין אשלייה, ואפילו לא מתוחכמת במיוחד. העולם ה"אמיתי" של התלת מימד  מתקיים רק על רצפת הייצור. שם, בין שמני קרור ושבבי מתכת מתעוררים לחיים הגלמים המשורטטים לחלקים תלת מימדיים אמיתיים. למי שמעדיף להמתין עם חיתוך המתכת, יש את המדפסות התלת מימדיות שמספקות  מוצר תלת מימדי אמיתי במרקמים וצבעים שונים כולל מודלים מורכבים  שלא ניתנים בכלל לייצור בדרכים אחרות.  הבעיה היא שכלי הייצור הללו אינם כלי תכנון. הם באים בסוף הטור, לאחר שהתכנון על המחשב הסתיים ואינם מאפשרים כמעט התערבות בזמן אמיתי לשינוי הגאומטריה.
אשלייה תלת מימדית קרובה למציאות
את סקוט הרייס פגשנו בביתן ההדגמה של InfiniteZ  . סקוט, ממיסדי סולידוורקס, עסק בשנים האחרונות במספר....
פרויקטים איזוטרים בחברה (זוכרים את Cosmioc Blob ?), עזב את סולידוורקס והצטרף ל InfiniteZ.   החברה מפתחת טכנולוגיה שמבוססת על ראיה תלת מימדית של המודל התיב"מי בעזרת משקפיים מיוחדות. עד כאן אין חדש, ראינו זאת בעבר ומיליוני צופים כבר חוו זאת בסרט Avatar . החידוש של InfiniteZ הוא באפשרויות שיש לצופה להתערב בסצינה התלת מימדית לתכנון חלקים חדשים או בהזזת עצמים קיימים. המשתמש מקבל מתקן , מעין עט עם כפתור, המחובר למחשב ולתוכנת SolidWorks,  מודל הסולידוורקס מוצג על מסך הממוקם בצד ואילו מול עיניו של המשתמש, על רקע של שולחן שחור,
המודל מוקרן וקם לתחייה בתלת מימד ויזואלי. העט מאפשר למשתמש לשרטט קווים תלת מימדיים פשוט על ידי "הולכת הקו" באוויר. למרכיב המשקפיים, זה נראה כמו אטריה מבושלת הנגררת אחרי העט ופשוט נשארת תלוייה באוויר. בדרך זו , ניתן  להוסיף צינור גמיש למתקן תלת מימדי שבנוי בסולידוורקס. הצינורות מוצגים בתלת מימד מול המשתמש ואילו על המסך שבצד, משורטטת סקיצה תלת מימדית בסביבת ההרכבה של סולידוורקס.  יישום נוסף לטכנולוגיה הודגם על ידי מודל של זרוע רובוט המחזיקה כדור. ה"עט" מאפשרת לתפוס את הכדור, להזיז אותו ולסובב אותו באויר וגם, לפרק את הזרוע לגורמים על ידי הצבעה על החלק המתאים והזזתו. למשתמש המרכיב את המשקפיים, התחושה היא מציאותית למדי, כמעט כמו להחזיק פנטצה ובעזרתה, לגעת ולהזיז חלקים במודל "אמיתי". החוויה היא מדהימה ומשאירה אותך מהרהר במגוון האפשרויות שיש לניצול הטכנולוגיה הזו.

אצלכם על השטיח - המודל הוירטואלי של קנון
Canon,  אלו מהמצלמות , הציגו יחידה של מציאות מדומה. מין משקפת שכזו שמחוברת למחשב שמריץ מודל תלת מימדי .כאשר אתה מביט דרכה, אתה רואה את המודל התלת מימדי חיי ונושם בסביבה שבה אתה נמצא. אחת המשקפות חוברה למחשב שהציג קונסטרוקציה גדולה שבראשה מונח מיכל. כאשר הבטנו מבעד למשקפת, נגלה לעינו המתקן בסביבת האולם שבו עמדנו. המשקפת מציגה את הסביבה כמו שהיא אבל מוסיפה לתמונה את המבנה בגודל טבעי. מבט למטה על השטיח מגלה לך שאתה בקומה 3 , עומד על סולם ויכול לסקור את כל המתקן  מלמעלה.
משקפת נוספת הותקנה ליד קופסה שחורה בגודל של מטר על מטר. על הקופסא היה פנל שחור שדימה לוח מקשים של מדפסת משרדית גדולה. דרך המשקפת, נתגלתה מדפסת / מכונת צילום של וירטואלית של קנון. מקשי התמונה הוירטואלית חפפו בדיוק את הקופסה. הושטת היד לתמונה התלת מימדית פגשה במקש פיזי. לחיצה עליו גרמה למגש הצילום בתמונה הוירטואלית להפתח!

המוצרים הללו מציגים כיוון שמתחיל לתפוס תאוצה - שימוש במודל ממוחשב להדמייה תלת מימדית פונקציונלית

גל
_______________________________________________________________________

יום שבת, 6 בפברואר 2010

SolidWorks in The Sky With Clouds

רשמים מכנס SolidWorks באנהיים, חלק ראשון
סם חדש בא לעולם התוכנה, מילת הקסם שפתאום כולם לוחשים היא "עננים". וכדאי לכם התרגל לביטוי "מיחשוב ענן" מהר אחרת,  יאשימו אותכם שאתם חיים בעננים. לאחר מבול התוכנות שמתחילות באות E המציינת "אלקטרוני" ולאחר השימוש המוגזם באות i לציון "אינטרנט" וגם, לאחר שפה ושם ראינו ניצנוצים של V לציון "וירטואל" , הגיעה זמנה של ה C לציון "ענן". ה"ענן" הוא לא חדש. הרי כולנו משתמשים בתוכנות של גוגל, קוראים מיילים שלא מאוכסנים אצלינו, כותבים מסמכים בגוגל דוקס ששמורים אי שם במרחב האינטרנט, מעלים וצופים בסרטים עם You Tube ומשאירים למישהוא אחר לדאוג לאיחסון ולהזרמה של הסרט לצפייה. ה"מישהוא" הזה הוא הענן. עד היום הוגבל השימוש בענן למשימות מחשוב פשוטות יחסית אבל, חלק מהן בעלות חשיבות...
קריטית לארגון. למשל, מערכות CRM (ניהול קשרי לקוח). דוגמא טובה היא Zoho CRM הנותנת כלים לנהל את כל צורכי המשרד, לקוחות, הזמנות, מכירות, מסמכים, הכל ב"ענן" האינטרנטי. גם הבלוג הזה, כולו בענן. גוגל, בסביבת ה Blogger שלה, נותנת את הפלטפורמה והאיחסון. הטקסט, התמונות והסרטים בבלוג שלי אינם מאוחסנים אצלי על המחשב. למען האמת, אין לי שום מושג היכן הם ממש מאוחסנים. הכל נמצא אי שם ב"ענן", פעם  זה נקרא המרחב הוירטואלי. אני לא מגבה את החומר, אני לא דואג לשמור אותו. אני לא תלוי במערכת הפעלה כל שהיא. אני יכול לכתוב את הבלוג מהסלולרי שלי (כמעט. אם רק הדפדפן של E71 היה תומך בעברית), ממערכת המולטימדיה בסלון שרצה על לינוקס, מ Iphone וכו'..
כששמענו לפני שלוש שנים, את מנכ"ל סולידוורקס, ג'ף ריי, מדבר בשיחות סגורות על החזון שלו למיחשוב ענן,  הדברים נשמעו כהזייה רחוקה. היום מתברר, ש SolidWorks היו עסוקים כהוגן בשנים הללו. הטכנולוגיה להריץ מיחשוב "כבד" בענן עדין לא נמצאת ממש ביישום. ענף משחקי המחשב הוא המנוע מאחורי רוב המאמץ בתחום. בתחום זה, החברה הלוהטת להסתכל עליה היא OnLive . אומנם היא עדין בתחילת הדרך  וללא ישום מסחרי אבל, מבטיחה  להיות הדבר החם הבא בתחום ה Gaming . סולידוורקס, כנראה משתמשת בפלטפורמה בסגנון של OnLive כדי ליצור את מערכת הדור הבא. פלטפורמה המאפשרת הזרמת וידאו באיכות גבוהה משרתים חזקים הנמצאים ברדיוס לא רחוק. על פי SolidWorks , תוכנת הדור הבא תחייב התקנה מקומית. ההתקנה תתאפשר על חלונות, על פלטפרמת מק - OSX (כולל IPAD ), כרום של גוגל, ומחשבי נטבוק. התוכנה לא תרוץ בתוכנת הגלישה אלה תתקין ממשק משל עצמה. כבר השנה יצא היישום המסחרי הראשון של סולידוורקס על מחשוב ענן. תוכנת ניהול מידע הנדסי "אישית" , 3D Swymer , תהיה החלוץ שנשלח כדי לגשש אחר תגובת הקהל .
בשנת 96 יצאה סולידוורקס עם תוכנת SolidWorks 95 , התוכנה ה "סוליד פרמטרית" הראשונה לסביבת חלונות.  האם, כעבור מיליון שנות תוכנה וחמש עשרה שנות אדם, תהיה סולידוורקס שוב הראשונה להציעה תיב"ם מכני על פלטפורמה חדשה?

גל
__________________________________________________________________________

יום שישי, 5 בפברואר 2010

תעלומת העלמותם של הטלפונים ציבוריים

ההפתעה הראשונה בכנס SolidWorks באנאהיים קליפורניה הייתה העלמותם של הטלפונים הציבוריים! מי שאיננו עובד זר, עם כתמי סיד על המכנסיים ואופניים המכוסות בצבע הסוואה לטישטוש המקור,  אין דעתו ניתנת ביום יום לטלפון ציבורי, לפחות לא בישראל. אולם, כאשר מרחיקים למקומות שבהן התקשורת הסלולרית בעזרת טלפון נייד "ישראלי" יקרה יותר מאשר לטוס ישירות אל הנמען ולשוחח עמו פנים אל מול פנים, הטלפון הקווי (בעזרת קוד הוזלה כזה או אחר) הופך לצורך חשוב לשמירת קשר עם העבודה והמשפחה.  בכל מרכז הכנסים הענק של Anaheim ובמלון ההילטון הצמוד אליו לא ניתן היה למצוא אפילו טלפון ציבורי אחד! האזורים, שהם היו בעבר מסודרים הטלפונים בשורת, עדיין ...
קיימים אולם הטלפונים הוסרו מהם. בעולם בו לכל אחד יש קו סלולרי אישי משלו, כנראה שכבר אין הצדקה לטלפון הציבורי שלמרבה הפלא, נתן אפשרות לתקשורת הרבה יותר פרטית או אולי חסויה מהטלפון הסלולרי האישי.
חוץ מטלפונים ציבוריים, הכנס כלל גם: סולידוורס "הדור הבא", סולידוורקס על מק. סולידוורקס על ענן, סולידוורקס 2011 , סולידוורקס ומערכת ניהול מידע חדשה , סולידוורקס על מסך מגע, סולידוורקס על נטבוק ועוד..
"בשנתיים שלוש הבאות, נציג לכם יותר חידושים מאשר בכל החמש עשרה שנים האחרונות" אמר ג'ף ריי, מנכ"ל SolidWorks  ועל כך, בטורים הבאים...
גל